למה מחמם האמבטיה שלכם לא פשוט נעצר אחרי שישה חודשים
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים חשמליים. ברגע אחד יש שטיחי אריחים קרים מאוד, וברגע הבא – ענן עבה של אדים. זהו מחזור אכזרי של חום ולחות, שבעצם מאפשר לתקלות חשמליות להתרחש.
אנחנו לא סתם מרכיבים את המחממים האלה ומקווים לטוב. אנחנו בעצם מנסים לגרום להם להתקלקל.
המאבק נגד האדים
הבעיה עם אדי מים היא שהם ערמומיים. הם מוצאים כל סדק קטן בחוסמים ומתיישבים על החיבורים החשמליים. אם זה קורה, נוצר מקצר חשמלי – דבר לא טוב.
כדי למנוע זאת, אנחנו שמים את המחממים בתאי אקלים. אנחנו מדמים שנים של מקלחות עם אדים, בתוך כמה שבועות בלבד. זו הדרך היחידה לדעת האם החוסמים אכן עושים את עבודתם, או שהחוטים החשמליים עומדים להישרף.
בעיית “המקלחת הקרה”
אנחנו משתמשים בקוורץ אינפרא-אדום, מכיוון שהוא מצוין לחימום. אבל לקוורץ יש חיסרון: הוא רגיש לשינויי טמפרטורה פתאומיים. דמיינו לעצמכם מנורה חמה שנחשפת לפתע למים קרים – זה יגרום לסדקים זעירים בקוורץ.
לכן, אנחנו גורמים למחממים לעבור סדרה של שינויי טמפרטורה. אנחנו מעלים את הטמפרטורה ואחר כך מכניסים את המחממים לסביבה לחה. אנחנו עושים זאת שוב ושוב. אם הזכוכית עומדת להישבר, אנחנו רוצים שזה יקרה במעבדה שלנו, ולא בבית שלכם.
מציאת האיזון הנכון
זו משימה שדורשת איזון. אם נחסום את המחמם לחלוטין כדי למנוע חדירת לחות, אנחנו עלולים לגרום לחום להצטבר בתוך המחמם. כתוצאה מכך, החלקים הפנימיים של המחמם עלולים להינזק.
השקענו הרבה זמן במציאת האיזון הנכון בין חסימה טובה לבין אוורור טוב. התוצאה? מחמם שיכול לעמוד בתנאי אמבטיה לחה, מבלי שהוא יתחמם יתר על המידה.
אנחנו עושים זאת עם כל סדרת מחממים. זו עבודה קשה, אבל זה עדיף מהחלופה – למצוא תקלה במחמם רק אחרי שהוא כבר הותקן בבית שלכם.